משמעת –  מתחילה מהמורה. על סמכות והמילה שלי

השדר שלי

בתחילת דרכי כמורה למדתי שיש מסר דק שהמורה משדר בשניות כניסתו לכיתה, והתלמידים פועלים בהתאמה. מפריעים ומשתוללים, או משתפים פעולה ומצטרפים למורה לשיעור פורה וטוב.
לאט לאט לומדים טריקים – התשובות הנכונות למצבי עימות קטנים, אלו שגורמות לתלמיד להשתתק ולא להמשיך לענות ולהתעמת. המיקום הפיזי – להסתובב בין השולחנות בזמן שהתלמידים אמורים לבצע משימה. שפת הסימנים שמאפשרת למורה לפתור ענייני משמעת קטנים בלי לעצור את שטף השיעור – בלי מילים, סימונים קטנים.
בסופו של דבר, המפתח הוא בעוצמה הפנימית שהמורה משדר. לקח לי המון זמן ובירורים עם אנשים אחרים כדי להגיע לניסוח שמאפשר לך להיות מלא עוצמה בלי להשתמש במאפיינים כוחניים (שאגב מעידים דווקא על ההיפך). הנקודה היא לכבד את המילים שלך עצמך. סמכות נבנית כאשר מה שאתה אומר – קורה. אדם שמילתו מתקיימת הוא סמכותי, והתלמידים נמשכים לשתף פעולה ולהצטרף אליו. ומה מביא למצב הזה? זהירות מופלגת במילים שלנו כמורים. 

מה בונה את הסמכות?

אם הבטחתי לעשות משהו, לקיים אותו במועדו. אם אני לא בטוחה שאצליח, אז לא לומר. או לומר בהסתייגויות. לא להבטיח תוצאה שלילית למעשה שלילי ואז לרחם ולוותר. זה בכלל לא נזקף לזכותנו. החוכמה היא לתת מראש עונש קטן וקליל, שלא מעיק עלי (עונש שמוסיף לי עבודה – לא, עונש שמקומם את ההורים או החברים – לא, עונש ארוך מדי – לא). עדיף בהחלט לתת עונש מצחיק, שיתקיים, מאשר עונש “תותח” מאיים שיתמסמס. יותר אפקטיבי, ומטהר את האווירה. אם ריחמתי על התלמיד וויתרתי לו ברגע האחרון, הרי ביטלתי בעצמי את הכלל, וגם השארתי עניין לא פתור בינינו. הראשון שפוגע בסמכות שלי כמורה, הוא אני עצמי. 
זה אומר להשקיע, לתכנן ולחשוב. להיות מאוד בטוחים במה שאנחנו אומרים, כי נצטרך לגבות את עצמנו בהמשך. מהצד החיובי – לתכנן מראש דברים נחמדים לצ’פר את הכיתה, לוודא שזה ריאלי. בכלל, אפשר לומר שהכי טוב לתת פרסים בהפתעה. ומהצד השני – לתכנן מראש תגובות אפשריות לבעיות במהלך השיעור. הפרעה, איחור בהגשה או התפרצות. מומלץ לברר מה עושים המורים העמיתים שלנו בכיתה המקבילה, ולאמץ. בעת הצורך לשלוף את העונש הנחוץ –  קטן ונקודתי, שהתלמיד ירגיש טיפשי לא לציית. לכתוב לעצמי דברים שעולים בשיעור ואני עלולה לשכוח: פנייה שצריך לטפל בה בהמשך, טלפון לבצע, שאלה שאני לא יודעת כיצד לענות עליה כרגע. כאשר אחזור לכיתה ובידי מענה, “בשיעור שעבר שאלתם ולא ידעתי לענות. ביררתי והתשובה היא…” הרי שניצלתי הזדמנות לחזק סמכות. מה שאמרתי קרה. לזכור בקשות קטנות, להיות ערים ולהתייחס לשינויים במראה ובמצב הרוח. 
רק לא להבטיח ולדבר הרבה בלי מעשים בפועל. 

אז להסביר הכל?

אני לא חושבת שצריך להסביר לתלמידים כל מה שעומד מאחורי הכללים, אבל לנו עצמנו זה חייב להיות מבורר. למה אצלי מצביעים כך? למה התנהגות מסוימת היא חציית קו אדום? מה סדר העדיפויות שלי בכיתה? אילו התנהגויות חשוב לי לחזק? אני מוכרחה לדעת היטב את התשובות, אך מול התלמידים לא יהיה צורך לנאום. אם זה מבוסס אצלי, זה יעבור. 
סמכות היא המפתח. מורה שיש לו סמכות בעיני תלמידיו, יכול להפעיל אותם ברמה גבוהה יותר ולהעלות את הביצועים שלהם. הוא יכול להוביל אותם למקומות שיפתיעו אותם. הסמכות תתן לו עוצמה להתמודד טוב יותר במצבי מרד ומתח, ובעיקר להיות דמות משמעותית עבורם – להזדהות, לתמיכה ולהנחלת ערכים.

כמה מועיל היה עבורך מערך השיעור הזה?

לחץ על כוכב כדי לדרג

דירוג ממוצע / 5. מספר הדירוגים:

חבל שהמערך לא הועיל מספיק.

סייעו לנו להשתפר!

הסמכות שלי קלה כמו נוצה... טיפ למורה מתחיל להשיג סמכות

עוד טיפים >>

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מעבר לסרגל הכלים